בדידות רגשית זאת חוויה שאדם חווה כאשר אין לו את היכולות להביע את
עצמו החוצה. כאשר אין לו את המסוגלות לבטא החוצה את העולם הפנימי שלו. את העולם
הרגשי שלו או המחשבתי שלו. גם אדם מפותח נפשית שמחובר ומודע לעצמו – במידה ואינו
מסוגל לחלוק את העולם הפנימי שלו, החוויה התמידית לו תהיה חוויה של בדידות רגשית.
בדידות פנימית.
הבדידות הפנימית מתעצמת כאשר קיים פער משמעותי בין האדם שאני לבין
האדם שאני מציג את עצמי בפני החברה. כאשר אני מציג את עצמי באופן שונה ממה שאני
באמת, אני חווה בדידות מאד גדולה. כתוצאה מכך שאני לא מסוגל לאפשר לאף אחד אחר
להתקרב אלי. אני כל כך פוחד לקחת את הסיכון שמישהו יזהה את הפער בין התדמית
החיצונית שלי לבין מי שאני באמת ולכן אני עושה הכול על מנת להימנע מאינטימיות
ומקרבה.
כך שיוצא שאני חי בפיצול מתמשך בין העולם הפנימי שלי ובין העולם
החיצוני שלי. כאשר בתוך תוכי אני שומר ומאחסן את כל הרגשות שלי ואת כל המחשבות
שאני לא בטוח לגביהם ואת כל החלקים הפחות יפים שלי, החלשים והרכים. ואילו כלפי חוץ
אני מפגין את הצדדים שדרכם אני מקבל אישור חברתי נרחב ושבחוויה שלי הם מתקבלים טוב
יותר בעיני הסביבה.
על מנת להשתחרר מבדידות נפשית ורגשית אנחנו חייבים ללמוד 2 דברים:
1. אנחנו צריכים ללמוד לראות את עצמינו דרך העיניים שלנו ולא דרך
העיניים של הסביבה. לחוות את עצמינו דרך האני הפנימי שלנו, דרך מי שאנחנו באמת ולא
באמצעות התדמית החיצונית שאנחנו עוטים על עצמינו. אנחנו צריכים ללמוד להפנות את
הפוקוס שלנו פנימה, לתוך עצמינו. ללמוד להכיר את עצמינו וללמוד לאשר את עצמינו. להפסיק
לבחון את עצמינו באופן תמידי בהתאם לדעת החברה אלא לברר לעצמינו את הרצון האמיתי שלנו.
2. הדבר הכי חשוב לפריצת הבדידות הפנימית שלנו הוא הדיבור. ללמוד לדבר
מתוך החסרים שלנו, ללמוד להביע את הכאב שלנו, ללמוד להביע את הרצונות שלנו. ללמוד
לחשוף את החולשות שלנו. לחשוף את האכזבות שלנו. באמצעות הדיבור אנחנו מצמצמים את
הפער בין הבחוץ לבפנים שלנו ומביעים את העולם הפנימי שלנו החוצה. דבר שמצמצם את
חוויית הבדידות ומגדיל את תחושת החיבור לסביבה ולחיים.
אדם שחש בדידות פנימית יתקשה מאד בשיתוף ובהבעה רגשית של העולם הפנימי
שלו. לפעמים עד כדי חוויה של חוסר מסוגלות לדבר. אבל יחד עם זאת זה אפשרי וזה
הכרחי. פשוט תתחילו לדבר על דברים קטנים שעברו עליכם. תהיו כנים יותר לגבי הרגשות
שלכם. אפילו רק במעט. מה שחשוב הוא לרצות לפרוץ את מחסום הבדידות ולהיות מודעים
לאופן הדיבור שלנו, לאופן השיתוף וההבעה הרגשיים שלנו.
שימו לב ליכולת ההבעה הרגשית שלכם? האם אתם מסוגלים לחשוף ולדבר מתוך
הכאב שלכם? האם אתם מסוגלים להיות כנים לגבי החסרים שלכם? לגבי הרצונות הפנימיים
שלכם?
היכולת לדיבור רגשי ואינטימי היא הכרחית בשביל חיים מתוך שמחה, אהבה
ותחושת חיבור מלאה לעולם ולחיים.
לחיי ההגשמה העצמית
שלכם,
חני בורנשטיין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה