מה מעכב את הצמיחה בחייכם?

מה שיפה בעבודת ההתפתחות האישית שכשאנחנו עושים מאמץ ממוקד לשיפור חלקים מחיינו, יש סיכוי מצוין שנצליח בטווח הארוך. יתכן ויש לכם הרבה זבל באמונות המגבילות שלכם שעליכם לנקות ולברר, יתכן ואתם מתחילים ממקום ממש נחות, אבל לאורך זמן זה לגמרי אפשרי להפוך חלקים בחייכם לטובים יותר.

יש לכם את הפוטנציאל להפוך מנזקקים לעשירים, מביישנים לבטוחים מבחינה חברתית, מחולים לבריאים. זה אומנם לא יהיה קל לעשות מעבר שכזה. אבל יש הרבה אנשים שעשו זאת. וזה אפשרי!

הבעיה היא שרוב האנשים אפילו לא יודעים בבירור מה הם רוצים. כיוון שהם לא מחליטים, אין להם לאן לנוע קדימה. להתרחק מהמקום שאתם נמצאים כיום, זאת אינה מטרה ספציפית. התודעה שלנו היא ממוקדת מטרה. ו"לא כאן" זאת אינה מטרה.

כשאני שואלת אנשים מה הם רוצים מהחיים, לרוב אני מקבלת תשובה מעורפלת מאד. הם לא יודעים מה לומר לי. וכמובן, ששום דבר לא הולך באמת להשתנות בחייהם. אין להם כיוון. אין להם שום ידיעה לגבי הרצון שלהם. הם יודעים שרע להם ושלא טוב להם אבל אין להם מושג מה כן. אל תחכו שהחיים יגידו לכם מה אתים רוצה. זאת האחריות שלכם להחליט.

ברגע שאינכם מחליטים, אתם ממשיכים את המצב הקיים ואתם משדרים שיותר מכל דבר אתם רוצים להמשיך לחוות את מה שאתם חווים כיום. וזה בעצם מה שאתם מקבלים לחייכם. אתם מקבלים את מה שאתם מבקשים.

בבסיס זה ממש פשוט לבצע החלטה. רוב האנשים מסבכים את התהליך. תשאלו ילד, מה הוא רוצה ליום ההולדת שלו והוא ימנה לכם רשימה ארוכה מאד של דברים. הוא פשוט מחליט. הוא לא דואג שמא זה לא הדבר הנכון. הוא פשוט מרגיש מה הכי מושך אותו ואת זה הוא רוצה. אם אתם נמשכים למשהו מסוים, כנראה שזה משהו שכדאי שתתמקדו לגביו.

בעיה נוספת, כשאנשים כבר מחליטים מה הם רוצים. לרוב הם לא באמת מבצעים בחירה אמיתית. הם בוחרים בפנטזיה.

ישנו פער עצום בין בחירה אמיתית לבחירה מזויפת.

בחירה מזויפת זה כשאתם מחליטים שאתם רוצים חוויה מסוימת, אבל לא מקבלים את השלכות החוויה. זה כמו שאתם מחליטים להרים צד אחד של המקל ללא הצד השני שלו. בין אם אתם רוצים או לא, הצד השני של המקל תמיד יגיע עם הצד הראשון. כאשר אתם מסרבים לקבל את השלכות החוויה הרצויה שלכם. אתם חוסמים ממנה להתממש בחייכם.

לדוגמא, אם הצבתם לעצמכם מטרה להיות מיליונרים, אך אינכם מקבלים את ההשלכות של להיות מיליונר. המטרה שלכם הופכת לפנטזיה בלבד. זאת לא מטרה אמיתית, זה פשוט בזבוז זמן.

החלטה אמיתית היא כאשר אתם מבררים לעצמכם מה הרצון שלכם, ואז אתם מבררים לעצמכם מה השלכות של הרצון הזה ומזמינים אותם לחייכם. תחשבו על זה כך – או שאתם מקבלים את המקל כולו או שאתם משמרים את המצב הקיים בחייכם.

ובדוגמא שלנו, אם אתם באמת רוצים מליון דולר. זה צריך לכלול קבלת החלטה אמיתית כיצד תנהלו את כספיכם, איך זה ישנה את מערכות היחסים שלכם עם הסובבים אתכם, כיצד זה ישפי על אורח חייכם וכך הלאה. זה כולל את קבלת כל ההשפעות הצפויות האפשריות ולזמן אותם לחייכם.

אם אינכם יכולים לקבל את ההשלכות האפשריות של הרצון שלכם, אז לא ביצעתם שום החלטה.

לסיכום: בשביל להגדיל את הצמיחה האישית בחייכם. עליכם לגבור על 2 מכשולים:

1. להחליט מה אתם רוצים.

2. לזהות, לקבל ולהזמין את ההשלכות האפשריות של הרצון שלכם.

כמובן שכל עוד אנחנו מונעים בתת מודע מתכנים שלא מודעים לנו. היכולת שלנו לבחור באמת ממקום נקי היא קטנה בהרבה.

על מנת לעבור תהליך אמיתי של מודעות וצמיחה אנחנו חייבים קודם להוציא את הצללים שלנו לאור ובכך לנקות את הרצון שלנו. להתחבר לרצון האמיתי שלנו ולא לרצון חיצוני שאול.

הרבה הצלחה,

חני בורנשטיין

רוצים שקט נפשי ושמחה בחייכם? מה עליכם לעשות?

פנתה אלי מישהי וסיפרה לי שהחיים שלה קשיים ונסיבות חייה לא משתנים למה שהייתה רוצה. כל יום היא מתעוררת לאומללות שלה והיא לא מצליחה להיות מאושרת. והיא יודעת שהיא צריכה לשנות את המחשבות שלה ואת חייה בשביל להתחיל לחוות שקט נפשי.

בתקופה שלנו, הרצון לשקט נפשי נמצא בעליה. אנחנו כ"כ מתאמצים בתחומים רבים בחיינו. אם זה בתחום מערכות היחסים שלנו, בתחום הכלכלי, הבריאותי, הנפשי, הרוחני או בתחום הקריירה. וזה גורם לנו לרצות את השקט הפנימי ואת השלווה המיוחלת.

פעמים רבות אנחנו רוצים שנסיבות חיינו ישתנו על מנת שנוכל לשמוח, להיות מסופקים ושבעי רצון. הבעיה היא שבצורת חשיבה כזאת רוב האנשים לא באמת הופכים לשמחים יותר ולעולם לא משיגים את השקט הנפשי הפנימי גם במידה ונסיבות חייהם השתנו למה שרצו. אין פלא למה הם ממשיכים לרצות שקט נפשי עכשיו.

העניין הוא ששקט נפשי הוא תוצאה אוטומטית של ריקון וניקוי תכנים מתת המודע שלנו. תת המודע שלנו מכיל תכנים קדומים שדחקנו לתוכו במטרה לא להימנע מהתמודדות עמם. הבעיה היא שהתכנים האלה ממלאים את תת המודע שלנו ויוצרים בתוך התודעה ובתוך הנפש שלנו הרבה רעש והרבה בלגאן. דבר שמונע את היכולת שלנו לחוות שלווה ושקט.

אם אתם באמת רוצים שלום פנימי, אתם צריכים לקבל החלטה מיידית, גם במידה ונסיבות חייך אינם כפי רצונך.

היו אסירי תודה על כל מה שיש לכם – להיות אסירי תודה על כל הטוב בחייכם עוזר לכם למקד את התודעה ואת האנרגיה שלך במה שיש לכם במקום במה שאין לכם.

הכרת תודה עוזרת להגביר את שביעות הרצון והשמחה שאתם מרגישים בתוככם. דבר שגורם לדברים חיוביים נוספים להימשך לחייכם. אתם מושכים את מה שאתם מתמקדים בו. הכרת תודה והתמקדות בטוב גורמת לתודעה שלנו להיות מפוקסת על כל הטוב ועל השפע שקיימים בחיים שלנו. דבר שבאופן ישיר גם מגביר את ההימצאות שלהם בחיינו.

תקנו את הגישה שלכם – כיוון שאתם מחפשים שקט נפשי ושמחה אתם צריכים לתקן את השיח הפנימי ואת הגישה שלכם לחיוביים יותר. כך שיוכלו לשרת אתכם. במקום להאשים את נסיבות חייכם, תבדקו כיצד משפיעות המחשבות והגישה שלכם על נסיבות חייכם. שקט נפשי מתחיל מבפנים, ורק אחר כך הופך להרגל בעולם החיצוני שלנו.

תתחילו לעשות את מה שאתם אוהבים – אם אתם רוצים שקט נפשי זה אומר שאתם צריכים להתחיל לעשות את מה שאתם אוהבים. מאד קשה לחוות אושר ושלווה פנימית אם אתם לא עושים משהו שעושה אתכם מאושרים.

קחו חופשה למקום האהוב עליכם, הצטרפו למועדון, התנדבו, קחו שיעורי אומנות, מדיטציות וכל מה שיעזור לכם להתחיל להיות היום מרוצים.

והכי חשוב – לימדו לרוקן תכנים מתת המודע שלכם  באמצעות דיבור על הכאב שלכם, דיבור על הפחדים שלכם. חשיפה של החולשות שלכם. הודאה בפחדים שלכם והנמכה של עצמכם. באמצעות ריקון התכנים הסמויים שקיימים בתוככם ומנהלים את חייכם תגיעו לרמות חדשות של שקט ושלווה.

תקבלו את זה או לא – אבל אתם האחראיים להשגת השקט הנפשי והאושר שלכם. לעיתים קרובות אנחנו מאפשרים לדברים הקטנים להפריע לשלווה ולאושר שלנו. עם זאת, דרך ההבנה שיש לנו בחירה כיצד לפרש ולהגיב למצבי חיינו נוכל להתחיל למצוא יותר שלווה ושמחה בחיי היומיום שלנו.

לחיי ההתפתחות האישית שלכם,

חני בורנשטיין

איך להפסיק לדאוג?

מוצאים את עצמכם דואגים לעיתים קרובות? הייתם רוצים להפסיק לדאוג אבל אינכם מצליחים? מהם הדרכים שבהם תוכלו למנוע מהדאגה להשפיע על חייכם?

אנשים רבים מנסים ככל יכולתם להימנע מסיטואציות שגורמות להם לדאגה. האם עושים ככל יכולתם כדי לחיות את חייהם בצורה חלקה ושמחה. אבל כולנו יודעים שהחיים הם בלתי צפויים. ושבלתי אשרי להגביל את החיים שלנו למקום מצומצם של שליטה ושל ביטחון.

עצם הניסיון שלנו להימנע ממצבים מדאיגים, מגבילה את החיים שלנו ומשאירה אותנו במרווח קטן מאוד של חיים.

ישנם אנשים שידועים בשל היותם טיפוסים דאגניים. הם דואגים על כל מיני מצבים בחייהם ובכך פוגמים בבריאותם ובחיי החברה שלהם.

מקור הדאגה הוא בצורך שלנו לשלוט בכל מה שקורה. כאשר אנחנו חסרים באמונה בטוב הבסיסי של החיים. ואנחנו חסרים את היכולת להתמסר לרגעי ההווה – אנחנו נכנסים לשליטה ולמצב אובססיבי של דאגה.

בשביל להפסיק לדאוג בצעו את השלבים הבאים:

1. דעו את מקור הדאגה – מדוע אתם נוטים לדאוג? האם אתם מודעים למצבים בהם אתם נוטים יותר לדאוג?מתי אתם נוטים לדאוג? על מנת לענות על השאלות, אתם חייבים להבין את עצמכם. אז קחו לעצמכם את הזמן להרהר בשאלות ולענות עליהן בכנות.

המודעות לסוגי המצבים שגורמים לכם לדאוג, זהו הצעד הראשון שאתם חייבים לעבור בדרך לניהול ולטיפול בדאגה שלכם. התהליך מחייב אתכם להבין טוב יותר את עצמכם ושווה לכם להקדיש לו את הזמן הדרוש.

2. דעו מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות – שאלו את עצמכם מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם דברים לא ילכו בדרך שאתם רוצים? עלתה לכם תשובה? מעולה! עכשיו למדו לקבל את זה.

3. קבלה – מחקרים מוכיחים שהדבר הקריטי בהתמודדות עם דאגה זה קבלת הגרוע מכל. כשאתם מקבלים את מה שעלול לקרות, התודעה שלכם מתבהרת ומתפנה להתמקד בפתרונות במקום פשוט לדאוג. אז פשוט השלימו עם זה שהדבר הגרוע מכל אכן הולך להתרחש.

4. התמקדו בפתרונות – התמקדות בפתרונות באמצעות נקיטת פעולה מסייעת להפחתת והפסקת הדאגה על דברים קטנים. עשו כל שאתם יכולים בשביל לסייע לעצמכם להפסיק לדאוג ולפתור את הבעיה. נקיטת פעולה, מסייעת לכם להתקדם ולרכוש חזרה את האמון שהכול יהיה בסדר.

כאשר אנחנו משנים את הפעולות האוטומטיות שלנו בעשייה מודעת ויזומה. לאט לאט זה משפיע על הדפוסים הרגשיים הפנימיים שלנו. כך שאם לדג' כאשר אתם דאוגים אתם מוצאים את עצמכם לדג' מרימים טלפונים, כוססים ציפורניים או צופים בטלוויזיה – בחרו לעשות משהו שונה. אולי לצאת להליכה. אולי לצייר ציור. אולי לאפות עוגה. פשוט שנו את המהלך הרגיל שהדרמה הרגשית שלכם ותראו כמה רווחה נפשית נכנסת לחייכם.

אנשים מצליחים, ידועים בזכות השלווה והיכולת שלהם להיות נוכחים באופן מלא בהווה. יש לכם רק את הרגע הזה בשביל לחיות – אל תתנו לרגע הזה להעלם על ידי דאגה על דברים שאין לכם שליטה לגביהם. במקום זאת, למדו לחיות את הרגע ולתכנן את עתידכם.

זכרו – הדאגה לעולם לא גוזלת את הצער של המחר, היא רק מתישה את השמחה של היום....

הרבה אהבה,

חני

איך להפסיק לשפוט את עצמנו ואחרים?

מוצאים את עצמכם שופטים אחרים?

מוצאים את עצמכם שופטים את עצמכם ללא הרף?

כיצד ניתן להפסיק לשפוט אנשים בהתאם למראה או להתנהגות שלהם?

טים היה איש מבוגר שישב ברכבת ליד בנו מייק בן ה25. מייק ישב ליד החלון והיה נראה מאושר מאד. הוא הוציא את ידיו מבעד לחלון, הרגיש את משב הרוח ואמר לאביו "אבא, תראה אנחנו עוברים ליד עצים מאד יפים". מול טים ובנו ישבו זוג והקשיבו למייק בהפתעה. לפתע צעק מייק "אבא, תראה את האגם הוא מדהים" הזוג היה מופתע מהתנהגותו של מייק. בכל זאת הוא בן 25 ולא ילד.

בסופו של דבר הם לא יכלו להתאפק ושאלו את האב "מדוע אינך לוקח את הבן שלך לטיפול אצל רופא"?

ענה להם טים, "אנחנו רק חוזרים עכשיו מבית החולים. מייק רק התחיל עכשיו לראות לראשונה בחייו".

אנחנו נוטים לשפוט אנשים אחרים בהתאם להתנהגות שלהם, בהתאם למראה שלהם ובהתאם למערכת השיפוט הפנימית שלנו. האם לא הגיע הזמן להפסיק לשפוט אנשים בהתבסס על ההנחות הפרטיות שלך?

הבעיה היא שהשיפוטיות שלנו לא נגמרת רק בשיפוט כלפי אחרים. אנחנו שופטים את עצמנו ללא הרף. שופטים את העשייה שלנו. את המראה שלנו. את ההתנהגות שלנו. את הדיבור שלנו. ואת מה לא???

שיפוטיות כלפי אחרים מזיקה בעיקר לעצמנו. בשביל להפסיק לשפוט אנחנו צריכים להגיע למקום של קבלת השונים מאיתנו, לקבל את האחר בדיוק כמו שהוא. השוני בין אחד לשני זה מה שמרכיב את היופי בעולם שלנו.

שיפוט כלפי אחרים, תמיד נובע מהשיפוט העצמי שלנו. ללא קבלה עצמית אמיתית, אנחנו מעבירים את חיינו בשיפוט עצמי ובשיפוט של הזולת. וכתוצאה מכך בסבל ובדידות.

תארו לעצמכם שכולנו היינו אותו הדבר. העולם היה משעמעם וחד גוני. השוני בינינו הוא זה שבסופו של דבר גורם לכל אחד ואחד מאיתנו להיות כה מיוחד. ולעולם שלנו להיות כה מגוון ומעניין.

על מנת להפסיק לשפוט אחרים אנחנו דבר ראשון צריכים לקבל את העובדה שהשיפוטיות שלנו מתבססות על ניסיון החיים הפרטיים שלנו ובהתבסס על האמונות האישיות שלנו. זה שאנחנו חווים את האחרים בצורה מסוימת, ממש לא אומר שהם באמת איך שאנחנו מצפים מהם להיות. ויותר מכן. השיפוטיות שלנו לרוב נובעת מקבלה אוטומטית של אמונות פנימיות שאספנו לעצמנו במהלך החיים.

מגיל קטן אנחנו רגילים שרק שופטים אותנו ומבקרים אותנו, זה גם הדפוס שאימצנו לעצמנו וזה גם הדפוס שאיתו אנחנו נגשים לחברה.

בנוסף, אנחנו צריכים גם להעלות המודעות שלנו לתהליך השיפוט שלנו. מתי אנחנו נוטים לשפוט אחרים? על מה בעיקר אנחנו נוטים לשפוט את האחרים? בשביל להגביר את המודעות שלנו אנחנו צריכים להבין את עצמנו ואת המחשבות שלנו.

לעיתים קרובות אנחנו נוטים לחשוב באופן שלילי ולכן אין זה מפתיע שבדרך כלל כך גם אנחנו שופטים אנשים אחרים. הרגילו את עצמכם להסתכל על אחרים בצורה חיובית. לחפש את החיובי אצל זולתכם. בכל סיטואציה תמיד תוכלו למצוא משהו חיובי לחשוב עליו. בתחילה זה יכול להיות קשה אך תרגול מתמיד יהפוך את זה להרגל חיובי בחייכם.

ובאותה המידה, ואולי חשוב יותר – הרגילו את עצמכם לומר "אז מה..." כאשר השיפוט הפנימי שלכם מתעורר. פשוט הפסיקו להזדהות עם הצנזור הפנימי שלכם ולומר "אז מה..." לקבל את עצם היותכם לא מושלמים. לקבל את עצמם היותכם אנושיים. הקבלה העצמית שלכם תפחית את השיפוט שלכם. הן כלפי עצמכם והן כלפי הזולת.

התהליך להפסקת השיפוטיות כרוך בהבנה גדולה יותר של עצמכם, בקבלה גדולה יותר של עצמכם וכתוצאה מכך גם קבלה גדולה יותר של הסביבה.

זכרו את דבריו של קרל יונג – "מה שמפריע לכם אצל זולתכם, יכול להוביל אתכם להבנה גדולה יותר של עצמכם".

לחיי ההתפתחות האישית שלכם,

חני בורנשטיין.

לתכנים נוספים בתחום ההתפתחות האישית לחצו כאן – http://www.chany.co.il/